פסק-דין בתיק תע"א 2890-10

1.         התובע עבד אצל הנתבעת כאחת עשרה שנים, מחודש פברואר 1998 ועד יום 22.1.09, מועד בו נפגע בכתפו, באירוע שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. מאז אותו יום התובע לא חזר לעבודה.

המחלוקת בין הצדדים היא האם התובע פוטר או התפטר, ובהתאם - האם הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולפיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

2.         רקע עובדתי

א.         הנתבעת היא חברה המייצרת מכשירים אלקטרומכניים והיא משתייכת לענף המתכת.

ב.         התובע עבד אצל הנתבעת מחודש פברואר 1998 ועד יום 22.1.09, יום בו נפגע בכתפו.

ג.          לאחר יום 22.1.09, התובע לא עבד בפועל אצל הנתבעת.

ד.         פגיעתו של התובע הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ושולמו לו דמי פגיעה עד יום 23.4.09 (נספחים ה'1 עד ה'4 לתצהיר התובע).

ה.         לתובע ניתנו אישורי מחלה לפיהם לא יכול היה לחזור לעבודתו עד ניתוח שעבר ביום 20.7.09. לאחר הניתוח, ניתנו לו 14 ימי מחלה נוספים, עד יום 5.8.09.

ו.          לאחר הניתוח, התובע פנה לרופאה תעסוקתית, אשר רשמה באישור מיום 18.9.09 כי "בשיחה עם מנהל המפעל התברר שהנ"ל עזב מקום עבודתו לפני כשנה. לא קיימים יחסי עובד - מעביד. לאור זאת, אין מקום להתערבותנו" (נספח י' לתצהיר התובע).

ז.          במהלך כל תקופת המחלה, למעט פניה לקבלת טופס בל 250 בסמוך לפגיעה, בסוף חודש ינואר 2009, התובע לא היה בקשר עם מי מנציגי הנתבעת (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 9). בנותיו של התובע, קרן ואושרית, היו בקשר עם הנתבעת והקליטו את השיחות שקיימו.

ח.         לתצהיר בתו של התובע, אושרית, צורפו תמלילים של שבע שיחות: חמש מהן, חסרות תוכן ממשי, שאף לא ברור מתי נערכו, עם מזכירות במפעל ושתי שיחות עם מר ניסן, מנהל הנתבעת. שיחה אחת מיום 30.1.09 ושיחה שניה מיום 13.2.09. בשתי השיחות הנ"ל נכחו שתי בנותיו של התובע, קרן ואושרית.

ט.         ביום 13.10.09 שלחו התובע ובתו קרן מכתב דרישה לנתבעת (נספח יא' לתצהיר תובע). במכתב זה נטען כי האמור באישור הרופאה התעסוקתית מיום 18.9.09 אינו נכון, וכי התובע לא התפטר בשום שלב, אלא שההודעה שאינו עובד במפעל מהווה הודעת פיטורים ועל כן התבקש מכתב הפסקת עבודה ותשלום פיצויי פיטורים וכן תשלום חוב דמי גמולים לחברת הביטוח.

3.         להלן תמצית טענות התובע

א.         זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים קמה ביום בו הוא נפגע, וזאת על פי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן  - חוק פיצויי פיטורים).

ב.         התובע פוטר מעבודתו בחודש ינואר 2009 וגם בשיחה מיום 13.2.09, שהתקיימה בין מנהל הנתבעת, מר דוד ניסן, ובין בנותיו של התובע. הנתבעת אף הודיעה לרופאה התעסוקתית, בחודש אוגוסט 2009, כי התובע אינו עובד אצלה מזה שנה.

ג.          עדותו של מנהל הנתבעת לפיה לא שילם פיצויי פיטורים מאז הקמת החברה מעידה על כך שהנתבעת עשתה כל מאמץ על מנת שלא לשלם לתובע את פיצויי הפיטורים.

ד.         פיטוריו של התובע הם פיטורי עובד עם מוגבלות, שנעשו ללא שימוע, ללא מתן הודעה מוקדמת ומבלי לשלם לתובע פיצויי פיטורים.

ה.         התובע פוטר מעבודתו באופן מקפח ומפלה. פיטוריו נעשו בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח  - 1998.

ו.          על יסוד הטענות המפורטות לעיל, נתבעו פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין. בנוסף, נתבעו דמי גמולים לפוליסת ביטוח מנהלים של התובע (התובע חזר בו מהתביעה לפדיון חופשה).